#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מא. א האם מותר להניח ידיו כנגד פניו של מטה בירידתו לנהר (ובעליתו), והאם מותר לגעת?	"רבא שחיף, ר' זירא זקיף, רבנן דבי רב אשי כי קא נחתי זקפי, שכל המניח ידיו כנגד פניו של מטה כאילו כופר בבבריתו של אברהם אבינו, כי קא סלקי שחי (משום צניעות מותר).<p dir=""rtl"">ר' זירא ראה את ר' אבהו שמניח ידיו ולא ידע אם נגע או לא ואף שבעלמא ודאי אסור לגעת כאן שיש ביעתותא דנהר יתכן שמותר.</p>"	שבת מא.		שלישי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מא. ב אלו ג' דברים שמע ר' זירא כשרצה לעלות לארץ ישראל מרב יהודה במרחץ, ומה נלמד מזה?	"שמע שאמר לשמשו הביאו לי נתר הביאו לי מסרק, וש&quot;מ דברים של חול מותר לאמרם בלשון הקדש.<p dir=""rtl"">פתחו פומייכו ואפיקו הבלא, כדאמר שמואל הבלא מפיק הבלא</p><p dir=""rtl"">ואשתו ממיא דבי באני, כדאיתא בברייתא שאם לא שתה דומה לתנור שהסיקו מבחוץ ולא מבפנים.</p>"	שבת מא.		שלישי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מא. ד מוליאר הגרוף ואנטיכי הגרופה האם שותים הימנה בשבת. ומה הביאור בהם?	"מוליאר הגרוף דהיינו שמים מבפנים וגחלים מבחוץ שותין הימנו בשבת. אנטיכי אע''פ שגרופה אין שותין הימנה, ביאור אנטיכי רבה ביאר בי כירי אבל בי דודי מותר, ורנב&quot;י ביאר בי דודי, וכל שכן שבי כירי אסור, ותניא כוותיה.<p dir=""rtl"">(רש&quot;י ביאר מוליאר כלי שיש לו בית קיבול גחלים מבחוץ ואנטיכי למ&quot;ד בי כירי הינו כמוליאר אלא שדופנה עב ומ&quot;ד בי דודי הגחלים למטה. ורבותיו פי’ שמוליאר זה שני כלים, ואנטיכי למ&quot;ד בי דודי הינו כלי אחד עם מחיצה בינתים) (רש&quot;י ביאר נפק&quot;מ שהוחמו קצת, ותוס' ביארו האם הם חמים שמותר למזגם ביין או לא).</p>"	שבת מא.		שלישי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מא: ג אלו דברים של בריאות שמענו כאן בברייתא (3 באכילה ו3 במרחץ)?	"אכל ולא שתה אכילתו דם, וזהו תחילת חולי מעיים. <p dir=""rtl"">אכל ולא הלך ד' אמות אכילתו מרקבת, וזהו תחילת ריח רע.</p><p dir=""rtl"">הנצרך לנקביו ואכל דומה לתנור שהסיקוהו ע''ג אפרו, וזהו תחילת ריח זוהמא. </p><p dir=""rtl"">רחץ בחמין ולא שתה מהן, דומה לתנור שהסיקוהו מבחוץ ולא הסיקוהו מבפנים. </p><p dir=""rtl"">רחץ בחמין ולא נשתטף בצונן, דומה לברזל שהכניסוהו לאור ולא הכניסוהו לצונן. </p><p dir=""rtl"">רחץ ולא סך דומה למים ע''ג חבית.</p>"	שבת מא:		שלישי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מא: מיחם שפינהו האם מותר ליתן לתוכו צונן, ומה הביאור שפינהו, והאם יש הגבלה כמה מים מותר ליתן לתוכו?	"לא יתן לתוכו צונן בשביל שיחמו אבל נותן הוא לתוכו או לתוך הכוס כדי להפשירן.<p dir=""rtl"">רב אדא בר אהבה ביאר שפינה ממנו המים החמים לא יתן מים מועטים שיתחממו, אבל מרובים שיפשירו מותר, ואין בעיה של מצרף, שזה כר&quot;ש שדבר שאין מתכוין מותר. אביי הקשה שלא כתיב שפינה ממנו מים, ולכן ביאר שפינה אותו מהאש ועדין יש בו מים, ולא יתן מים מועטים שמתחממים, אבל מרובים להפשירו מותר, אבל אם פינה ממנו המים אסור ליתן אפי’ מרובים מפני שמצרף, וכר&quot;י שאוסר.</p><p dir=""rtl"">רב אמר לא שנו אלא שיעור להפשיר, אבל שיעור לצרף אסור, ושמואל אמר אף שיעור לצרף מותר וכר&quot;ש, ואף שבמלאכה שאינה צריכה לגופה פוסק כר&quot;י בדבר שאין מתכון פוסק כר&quot;ש. (ביאר רש&quot;י שביארו כרב אדא, וע' תוס')</p>"	שבת מא:		שלישי
